<h1>ארחות חיים הלכ' איסורי מאכלות סימן ס"ט</h1>
<h2>דף לה.</h2>
כתב הר"ף ז"ל ולאסור גבינת הגוים משום גלוי אין (צריך) נוהג עתה לפי שאין הנחשים מצויין בינינו אבל מ"מ אסורין לפי שמעמידין אותן בעור קיבת נבלה (והוי כבשר בחלב). ובארץ פרובינצה שאין מעמידין אותן אלא בפרחים אין חששא לקנות מהם אבל רבי יצחק היה אוסר אותן משום גלוי דאי שרית להו בפרובינצה שאין נחשים מצויין שם אתי למישרינהו במקום שהנחשים מצויין שם עכ"ל.
<h2>דף לו.</h2>
והר"ם ב"ן ז"ל כתב אפילו למאן דאמר משום נקור אסורה לעולם ואפילו במקום שאין חוששין לגלוי לפי שהגבינה נאסרה במנין וצריך מנין אחר להתירה ב"ד גדול ממנו אבל שאר המגולין לא הושיבו עליהן ב"ד ולא נאסרו במנין אלא שהיו אסורין עליהם מפני שסכנתן מצויה להם. וכתב הרשב"א ז"ל דמה שאמרו ז"ל שאין ב"ד יכול לבטל דברי ב"ד חבירו וכו' דוקא בי"ח דבר שאם יבא אליהו ויאמר אין שומעין לו והטעם מפני שפשט איסורן בכל ישראל אבל בשאר דברים שלא פשט איסורן יכולין לבטל ע"כ. וגבינה מי"ח דבר הוא לפי הירושלמי דגרסינן בפ"ק דשבת גזרו על שמנן ועל פתן ועל גבינתן על בנותיהם ועל שכבת זרען ועל מימי רגליהן ועל הליכת בעלי קרי ועל הליכת ארץ העמים וכו'.
<h2>דף לט:</h2>
כתב הר"ף ז"ל וחלב שחלבו גוי צריך ליהודי להיות שם בשעה שהגוי חולב וצריך שיהיה שם בתחלת החליבה וצריך לבדוק הכלים שחולב בהן הגוי שלא יהא שם חלב טמא וכן פסק ר"ת ז"ל עכ"ל. והר"י מקורביל ז"ל כתב שצריך הרואה להיות גדול מי"ח שנה מעלה ובפחות מכן אין די ע"כ. והרשב"א ז"ל כתב בחלב שחלבו גוי אסור כמו שאמרנו חוששין שמא עירב בו דבר טמא לפיכך אם היה חולב בבית ישראל והוא יושב בחוץ אם יודע שאין בהמה טמאה בעדר מותר ואע"פ שאין ישראל רואהו בשעה שהוא חולב. היה דבר טמא בעדרו וישראל יושב בצד העדר והגוי חולב לצורך ישראל ויודע שחלב טמא אסור לישראל ואע"פ שאין ישראל רואהו בשעה שהוא יושב ואם רואהו כשהוא עומד מותר מתירא שמא עומד הוא ויראהו. ומקומות שידוע ממנהג הגוים שבהן [ש]אין מערבין לעולם חלב טמא שמאוס הוא בעיניהם וגם ידוע שנהגו לאסור לטוח פניהם בשומן חזיר כגוים הללו שאוכלין גבינה בימי תעניתם ואסור להם לאכול בשר באותן הימים וגם ידוע שאין מעמידין אלא בציצי הפרחים אעפ"כ אסור לאכל גבינה של גוים לפי שדבר זה יראה שנאסר במנין [כמו היין וכל דבר שנאסר במנין] אע"פ שאסרוהו לטענה ובטלה הטענה האיסור במקומו עומד עכ"ל. עוד כתב בתשובה גבינות הגוים שעשאן ישראל וקבע בהן חותמיו והניחן בידו ומכיר חותמיו אין חוששין שמא יחליק פניה בשומן חזיר כל שכן אם הן של ישראל ע"כ.
